נפוצים כיום המון חומרי בידוד אשר מגדירים עד כמה הם מבודדים את הבית מבריחת אנרגית אקלום (חימום או קירור) החוצה מהבית, זהו בעצם הערך R – ההתנגדות של אלמנט המעטפת למעבר אנרגיה. אלמנטי המעטפת שלנו הם קירות, תקרות וחלונות – אלו אלמנטים שכבתיים; טיח פנים, בטון או בלוקים, בידוד טיח חוץ או לבנים ועוד.. לכל שכבה התנגדות תרמית משלה – r, וסכימה מקבילה שלהם היא R.
כאשר ישנו מפגש בין אלמנטים: קיר חוץ וקיר פנים, קיר חוץ ותקרה פנימית, קיר חוץ ותקרה חיצונית, קיר וחלון ועוד.. זרימת האנרגיה החוצה מהבית גוברת באזורים אלו וערכי ה R קטנים בכל האזורים עד למרחק השפעה של כ 1 מטר מהמפגש בין האלמנטים, את ההשפעה הזו לא רבים לוקחים בחשבון. אם נביט במעטפת המבנה בו אנו שוהים עכשיו, נראה שכל מקום במעטפת רחוק פחות ממטר ממפגש אלמנטים. כלומר עבור כל הבית, ערכי ההתנגדות התרמית R אינה כפי שחושבה בפועל. כלומר הבית שלנו מבזבז יותר אנרגיה מאשר זו שחושבה לפי התקנים שהגבילו את ערך ה R.
לאזורים הללו שעוטפים את הבית ניתן השם גשרים תרמיים, או גשרי קור, שכן הם יוצרים גשר לזרימת האנרגיה החוצה מהבית. ישנם גשרים בעלי הגדלה משמעותית בבזבוז האנרגיה וישנם כאלו שפחות; כך או כך בזבוז האנרגיה בבית גדולה בהרבה מעבר לזו שחושבה לפי התקן.